ת”י ישראל 5281 – בניינים ירוקים
ROHS – Restriction Of the use of certain Hazardous Substances (2002/95/EC)
WEEE -Waste Electrical and Electronic Equipment (2002/96/EC)
כדי לדון בבעיה של שוק הנורות ולהבין את התקנים, יש לקחת בחשבון את גודל השוק הישראלי שמגלגל כ- 100 מיליון שקל לשנה (לפי מעריב 8/8/5 nrg)
מה שמראה לנו שמדובר על שוק מכובד.
כל התקנים האלה מתבססים על דו-שיח של שני מעגלים: דינאמיות וסטטיות.
מעגל אחד הוא מעגל החיים (דינאמי):זריחה ושקיעה, עבודה ולימודים, פנאי וחיי לילה.
מעגל השני הוא הבניין עצמו (סטטי): בנייה, תחזוקה (אורך חיים), שפכים.
חשוב לציין שמפני שבארץ אין יצרני נורות, הכסף שמוזכר מתייחס אך ורק לרכישת המוצר מייבוא ומתייחסים רק לשני פרמטרים: בנייה או תחזוקה, מה שמשאיר את שאלת ה”שפכים”, ללא תשובה כלל ואין לוקחים בחשבון את העלויות הנדרשות לעניין בתכנון
הת”י ישראל 5281 – בניינים ירוקים חסר מעמד חוקי.
הוא מציב דרישות בטבלה לתקן ארבע פרקים : פרק 1 אנרגיה
פרק 2 קרקע
פרק 3 מים,שפכים וניקוז
פרק 4 נושאים סביבתיים אחרים
בפרק 1 אנרגיה התקן מפרט את ההמלצות בשימוש באנרגיה השמש, הנפוצה באזורינו
בתוך התקן ת”י 5281 אוזכר התקן ת”י 8995 תאורה למקומות עבודה (עודכן במרץ 2007) ולא כולל בנייני מגורים
הוא מציב דרישות בטבלה לפי סביבת הבניין:
א. עוצמת הארה מתוחזקת – על המתכנן לקחת בחשבון אורך חיים של הנורה לפי הוראות יצרן (תחזוקה מונעת)
ב. דירוג אחיד של הסנוור – על המתכנן לדאוג להפרשים מזערים בגוונים של חומרי הגמר.
(תקרות, ריצפה, קירות ורהיטים)
ג. מקדם מסירת צבע C.R.I – על המתכנן לדאוג להתאמה בין הפונקציות לC.R.I. שנידרש.
בנוסף לאמור התקן ממליץ על אמצעים לשיפור התאורה המלאכותית בשני מישורים:
א. ציוד יעיל יותר : משנקים אלקטרומגנטים בעלות דרוג אנרגטי גבוה A
ב. ציוד שמסייע להפוך את התאורה המלאכותית שבהגדרתה סטטית, לדינמית:
לא מוזכר בתקן ברשימת שפכים או בנושאים סביבתיים אחרים במפורט ”נורות” והטיפול המיוחד הנדרש.
התקן ROHS נכנס לתוקף באירופה ב- 1/07/2006 והוא מגביל השימוש ב- 6 חומרים ותרכובות המזהמות , בייצור של ציוד אלקטרוני וחשמלי, מתכות כבדות:
עופרתPb) )
קדמיום (Cd)
כספית (Hg)
כרום שש ערכי (Cr + 6 )
Polybrominated Diphenyl (PBB )
Polybrominated Diphenyl Ether (
מי צריך לעמוד בתקן ROHS:
היצרן ומוכר הציוד, המשווק, המייבא והמייצר ציוד לאירופה,
גם יצרניי חלפים משניים חייבים לעמוד בדרישות תקן ROHS.
ישנם עשר קטגוריות למיון מוצרי חשמל ואלקטרוניקה ובנוסף פטורים שונים
בדיקת עמידות התקן נעשית ע”י ריסוק המוצר לחלקיקים קטנים ובדיקתם במעבדה מורשת.(ראה תמונה)
התקן WEEE כולל הנחיות , שמציבות דרישות ליצרני ציוד, כולל שלב תכנון המוצר (תוכנן קל לפירוק, שימוש חוזר ברוב המרכיבים) שלב פירוק ( בכמה שפחות חלקים) ושלב מחזור תואם ROHS והגורמים שהוזכרו לעיל חייבים לעמוד בתקן הזה ומחולקים באותם עשר קטגוריות.
התקן מציב דרישות הנוגעות ל: היבטי אורך חיים
יעילות בחומרים
יעילות באנרגיה
חומרים מתכלים וסוללות
פליטת חומרים כימיים ורעש
הארכת אורך חיי המוצר
סוף חיי המוצר
חומרים מסוכנים
אריזה
המניע לקביעת הגבלות שימוש חומרים בייצור נורות פריקה ופלואורנות בהתקנים האלה
נובע מהעובדה שבתוך הנורות קיים חומר שהוא השלישי ברשימת החומרים המזהמים בעולם לפי USA-EPA 1992
כספית (Hg) – MethylMercury (Mg)
במשך ההיסטוריה הכמות כספית הולכת וקטנה (ראה ציור)
קיום הכמויות הם: T8 – 3mg ונורות 5T 2.5mg לפי קטלוג OSRAM
עובדות:
– כמות הכספית שנמצאת בתוך נורת פלורוסנט (3mg) יכולה לזהם 23 מ”ק מים.
– כף של כספית יכולה לזהם שטח של 80 אלף מ”ר של אגם.
– בארצות הברית אחד מכל שש ילדים קיבל ריכוזים גבוהים מהתקן.
– בארצות הברית כל שנה נקברים באדמה כ-600 מיליון נורות פלורוסנטיות.
– בשש מדינות בארצות הברית אסור לזרוק לפח נורות.
– המחזור בארצות הברית גדל מ-70 מיליון ב-1997 ל-156 מיליון ב-2003 (לפי נתוניםCEC CED forecast (2006-2026)
– אין נתונים למצב במדינת ישראל!!
התקנון של משרד לאיכות הסביבה EPA האמריקאי קובע: שיש להתייחס לנורות פלורוסנטיות ופריקה כחומר מסוכן ביותר.
יש הנחיות ברורות בנושאים :
הובלה
שבירת נורה
איסור מוחלט לזריקת אשפה פלורוסנטים לפח הזבל.
חוסר טיפול במחזור והטמנה באדמה גורם לזיהום ישיר של מיי תהום ומאגרי מים. בישראל, הגורמים למחלות אדם שונות שמגיעים לגופנו דרך מיי השתייה ו/ או דרך מאכלי ים למיניהם.
מצ”ב טבלה המפרטת את כל משפחת הנורות הסטנדרטים שמשתמשים בארץ ,כולל ניתוח עלויות כלליות לשנה. העלויות כוללות: רכישה, צריכה חשמל שנתית ל- 9 שעות יומיות רצופות ומחזור
- יש לקחת בחשבון שחלק מהנורות משתמשים בציוד הדלקה חד פעמי.
- החישוב נעשה בתנאי אופטימלים , חלק מהנורות נפגעות באורך חיים שלהם על ידי הדלקה /כיבוי .
| סוג נורה | עלות ייצור | מכיר לצרכן | משנק | CRI | יעילות אורי | אורך חיים | צריכה חשמל | עלות מחזור | חומרים למחזור | עלויות כוללת | |
| אלקטרומ. | אלקטרוני | ל9 שעות 30יום | לפי מכיר באירופה | ||||||||
| ₪ | ₪ | ₪ | ₪ | % | Lm/w | 9שעות יומיות | 0.62 ₪ Kw/h | € | ₪ | ||
| E-27 60W | 0.1 | 3 | X | X | 100 | 710/60= 12 | 112ימים | 10 | X | x | 129 |
| PL-D 10W | 2 | 20 | 40 | X | 80 | 600/12= 50 | 890ימים | 2 | 1 | פלסטיק-זכוכית-כספית | 89.5 |
| PL- D 10W- electr | 2 | 20 | X | 150 | 80 | 600/10= 60 | 890ימים | 1.8 | 1 | פלסטיק-זכוכית-כספית-אלקטרוניקה | 197.1 |
| PL- L 18W | 6 | 50 | X | 150 | 80-90 | 1200/18= 67 | 1334ימים | 3.3 | 1 | פלסטיק-זכוכית-כספית | 245.1 |
| PL- EL 12w | 3 | 30 | X | כולל | 80 | 660/12= 55 | 890ימים | 2 | 2.5 | פלסטיק-זכוכית-כספית-אלקטרוניקה | 67.75 |
| T8 18W | 0.6 | 6 | 40 | x | 50-90 | 1350/22= 62 | 890ימים | 3.7 | 1 | זכוכית-פח-כספית | 95.9 |
| T8 18W- electr | 0.6 | 6 | x | 150 | 50-90 | 1350/18= 75 | 1112ימים | 3 | 1 | זכוכית-פח-כספית | 197.5 |
| T5 HE 14w | 4 | 40 | X | 150 | 80-90 | 1200/14= 86 | 1667ימים | 2.35 | 1 | זכוכית-פח-כספית | 223.7 |
| MH 70W | 12 | 120 | 160 | 250 | 70-90 | 5300/75 =71 | 1667ימים | 11.89 | 1.5 | פלסטיק-זכוכית-פח-כספית | 430.95 |
| parathom LED 3W | 60 | 300 | X | כולל דרייור | 70-90 | 90/2.3= 40 | 3334ימים | 0.5 | 1 | אלקטרוניקה-אלומיניום | 311.5 |
*הנתונים מבוססים על קטלוג OSRAM 2008
מסקנות מהטבלה הם:
- עלויות נורות ליבון הם פי 2 מעלויות נורות PL-EL (עלויות לצרכן) אף על פי שלנורות PL יש עלות מחזור ובמשך אותה שנה נידרש החלפה פעמיים של נורות ליבון.
במבט של המדינה באותו נוסחה צריכים לשים לב לעלויות הקמת מפעל למחזור, לוגיסטיקה, הובלות, אנרגיה הנדרשת וכו’….
- מה שאנחנו רואים סה”כ זה הצבעים של החומר. 100% CRI אומר ראות מושלמת
80% CRI אומר שאנחנו 20% עיוורים
- ההשפעה של המחיר של המשנקים אלקטרונים בעלות הכוללת היא גדולה יותר מהיעילות הנורה
- חלק מהנורות שמצוינים בטבלה הם מחוץ לתקן באירופה.
- מהנתונים האלו ניתן להבין שיש כדאות כלכלית בארץ ליישום מחזור נורות.
בקליפורניה מוכרים כל שנה (לפיCEC CED forecast (2006-2026))
73 מיליון נורות ליבון
6 מיליון נורות CFL
הקמפיין לחיסכון באנרגיה בקליפורניה- ארצות הברית, לוקח בחשבון את תקנים הקודמים המפטרים ומגדיר הנחיות מדויקות לשימוש כל סוגי הנורות (כמובן כולל מחזור נורות).
קמפיין החיסכון באנרגיה בספרד, מבוסס על עמותה הלוקחת חסות ואחריות על מחזור הנורות המיוצרים אך ורק לפי תקנים. העמותה הוקמה על-ידי ארבע החברות המובילות בשוק.
תהליך המחזור מתחיל בחינוך למודעות בבתי ספר, שהם משמשים בין היתר כנקודות איסוף למחזור נורות.
הקמפיין התחיל בספרד ב 2006 ועד 2008 נרשמו 75 חברות מובילות בתחום בנורות.
נורות הניתנות למחזור : נורות ליניאריות
נורות C.F.L.
נורות פריקה
לא ממוחזרות:
נורות ליבון
נורות LED
הטיפול במחזור נורות מתחיל בהפרדה בין סוגי הנורות וכתוצאה מכך נקבל :
זכוכית — אפשר להשתמש לבקבוקים
(לא מאכלים), כבישים , קרמיקה .
כספית—- אלקטרודות להתפלת מים.
פח ——- חוזר לתעשייה המתכת
פלסטיק — חוזר לתעשייה מחזור פלסטיק
אבקה פלואורנית — עוברת טיפול לנטרול
מצ”ב בזה 3 טבלאות המפורטות את השוק הספרדי
הטבלאות מתארות את בחלוקה האיסוף נורות לפי
גורמים ואת החלוקה לפי דרך איסוף .
סיכום:
חיסכון באנרגיה אמיתית תהיה כאשר ניקח בחשבון את שני המעגלים.
חיסכון אמיתי באנרגיה מתחיל, בשלב תכנון על-ידי שימוש בתקנים הקיימים , שעוזרים למתכננים להשתמש באנרגיה השמש.
חיסכון אמיתי באנרגיה נקבל, כאשר יהיה צורך להדליק את התאורה מלאכותית רק בשעות החשכה.
חיסכון אמיתי באנרגיה צריך לקחת בחשבון גם עלויות הכוללות איכות הסביבה.
מכל מה שנאמר כאן ניתן להבין שבמדינת ישראל אין בכלל מודעות לנזק הבלתי הפיך שאנו גורמים לעצמנו ולפיכך יש צורך קיומי להבאי לחקיקה בתחום המחזור.
.
.